אי הפרידה

ים הערב שרוע בשקט בגוון צהבהב.
מעל האופק סירה קטנה שטה למרחק. קרוב יותר אדם נשען על מקל וסוס.
הם בתוך אותו ים, אבל עומדים בנפרד. קרובים זה לזה, ובכל זאת כל אחד כבר נעשה לאור של אי.
זה אור הפרידה, המפנה את המבט אל העוזב ומאפשר לשאת את מה שנשאר.
האדם והסוס נשארים לבסוף כל אחד כאי הפרידה שלו.
אבל גם בין אי לאי יש נתיב מים. לעמוד בנפרד ולהביט באותה סירה. זאת ההליכה האחרונה יחד בערב הזה.