לשקוע אל תוך הזמן

הבית בעל גג הקש נשאר על הגבעה,
והסירה צפה בים.
העץ נוטה לעבר הרוח,
והסוס מפנה ראש אל הסירה הקטנה.
אין אדם נראה לעין.
הסוס מחכה במקומו.
איש לא ציווה עליו.
רק הלב שחיכה יחד זמן רב
נספג בגוף.
גם כשמה שעזב אינו חוזר,
המבט נשאר זמן רב.
המתנה
היא אי־היכולת להשיב עד הסוף
את הלב הפונה לשם.
גם במקום שבו האדם דעך,
ההמתנה אינה דועכת.