Artwork text
תחת שמים שחורים רוח לבנה סוחפת את השדות .על דרך שצבעה צבע העשב היבש אישה ו
סוס נוטים יחד כגוף אחד .האישה נושאת מולהובוק על גבה ,והסוס הולך לצדה בדממה.
הרוח מושכת בשולי הבגד ומוחקת את הדרך שמתחת לרגליים ,אבל השניים אינם
נעצרים .הרחק — בית קש אחד .קטן ועמום ,אבל מקום השיבה עודו שם .דרך השיבה
אינה דרך שהולכים בה אחרי שהרוח שככה .היא ללכת הביתה עד הסוף ,גם בגוף עייף.
הדרך נמשכת כמו על סף קריעה ,והאישה והסוס שבים לאורך הקו הדק ההוא.
Key context
ביון שי־ג׳י היה צייר קוריאני מודרני ועכשווי, שראה ב־Fūdo של ג׳ג׳ו לא רק רקע אלא תנאי לקיום. בדידות, המתנה, רוח וצבע העשב היבש יוצרים באמנותו מודרניזם קוריאני גלוקלי, המושרש במקום ופתוח לעולם.
ציירג׳ג׳ויפןסיאולביווון (הגן הסודי של צ׳אנגדוקגונג)העת החדשההתקופה העכשוויתאמנותאמנות חזותית