Artwork text
האיש והסוס שבו מקצה דרך ארוכה .הסוס מרכין ראש ,והאיש עומד לצדו בגוף עייף.
השיבה אינה חזרה אל מה שלפני העזיבה .הבית ריק ,מי שחיכה איננו ,והזמן שעבר לא
ייפתח שוב .ובכל זאת שבים .שבסוף כל עזיבה יש אחד ששב ,גם עייף .שגם כשאבדה
הדרך ,וגם כשנכפף הגוף ,וגם כשאין מי שיקבל את פניך — נשאר לב אחד הפונה עד הסוף א
ל מקומו .אולי זה מה שביקש ביון שי-ג 'י להשאיר בתמונותיו עד הסוף .העזיבה הייתה
גורל .השיבה הייתה ייעוד.
Key context
ביון שי־ג׳י היה צייר קוריאני מודרני ועכשווי, שראה ב־Fūdo של ג׳ג׳ו לא רק רקע אלא תנאי לקיום. בדידות, המתנה, רוח וצבע העשב היבש יוצרים באמנותו מודרניזם קוריאני גלוקלי, המושרש במקום ופתוח לעולם.
ציירג׳ג׳ואמנותבדידותFūdo (סביבה ואקלים)המתנהמודרניזםגלוקליזםצייר קוריאני