הדרך הביתה

האיש והסוס חזרו בתום דרך ארוכה.
הסוס מרכין ראש, והאיש עומד לצדו בגוף עייף.
לחזור אין פירושו לשוב למה שהיה לפני העזיבה. הבית התרוקן, האדם שחיכה איננו, והזמן שחלף אינו נפתח שוב.
ובכל זאת חוזרים.
בתום כל עזיבה יש אחד שחוזר גם כשהוא עייף. גם אם אובדת הדרך, הגוף מתכופף ואין מי שיקבל את פניו, נשאר לב אחד הפונה עד הסוף למקומו.

אולי זה מה שביון שי־ג׳י רצה להשאיר בציוריו עד הרגע האחרון.
העזיבה הייתה גורל, והשיבה גזירת גורל.