ים רחב, שביל צר

לצד הים הרחב, בפינה אחת, זקן הולך נשען על מקל.
הגבעה שלפניו אינה ישרה. היא עולה, יורדת ושוב נמשכת למרחק.
כך גם הדרך שאדם חי. הוא לא הצליח ללכת ישר; לפעמים פנה מסביב, לפעמים הנמיך את גופו, וכך הגיע עד כאן.
על הקו הכפוף הזה מונח זמנם של חיים שלמים.
החיים אינם חיפוש דרך ישרה. הם הליכה בדרך הכפופה עד סופה.
הים רחב והדרך צרה. ובכל זאת בחר בדרך. מפני שרק בדרך אפשר ללכת.