Artwork text
השמש עומדת בשמים ופני התמונה בהירים.
אבל הרוח עזה.
העץ נוטה לצד אחד ,בית הקש משפיל את גופו .הזקן הולך כפוף ,נשען על מקלו.
יום בהיר אין פירושו שקשיי החיים נעלמים.
הרוח היא הזמן הדוחק את האדם ,היא היסטוריה שאין להימלט ממנה ,היא כובד החיים
הבא אל כל אחד.
הזקן אינו נלחם ברוח .הוא משפיל את גופו והולך צעד אחר צעד.
הוא רוכן כדי לא ליפול ,ונשען על המקל כדי לא לעצור.
להחזיק מעמד אין פירושו לחכות ליום בלי רוח ,אלא אולי לא לאבד את דרכו גם בתוך הרוח.
Key context
ביון שי־ג׳י היה צייר קוריאני מודרני ועכשווי, שראה ב־Fūdo של ג׳ג׳ו לא רק רקע אלא תנאי לקיום. בדידות, המתנה, רוח וצבע העשב היבש יוצרים באמנותו מודרניזם קוריאני גלוקלי, המושרש במקום ופתוח לעולם.
ציירג׳ג׳ויפןסיאולביווון (הגן הסודי של צ׳אנגדוקגונג)העת החדשההתקופה העכשוויתאמנותאמנות חזותית