ימה של ג'ג'ו

כל התמונה
היא ים בצבע עשב יבש.
הרחק משמאל
סירה קטנה.
בקצה הכף השחור מימין
עומד אדם.
הסירה קטנה,
וגם האדם קטן.
ביניהם
פרוש הים בלי סוף.
אם יקרא, האם קולו יגיע?
הרוח לוקחת את הקול.
אם ינופף, האם יראו אותו?
המרחק מוחק את התנועה.
אבל הים
אינו מים המפרידים ביניהם.
הלב המביט במי שהלך
והלב שאינו שוכח לאן לחזור
נפגשים על פני המים הרחבים.
להיות בתוך אותו ים
גם כשאי אפשר להגיע זה אל זה.
כך
הים הזה מחבר.
גם בין מי שעזבו למי שנשארו
פרוש ים כזה.