כפר על שפת הים

משמאל סוס, ומימין שור.
הסוס הוא חיית הרוח,
והשור חיית האדמה.
הסוס מרים ראש ומביט מעבר לאופק,
והשור מרכין ראש ומביט באדמה שתחת רגליו.
האחד הוא חיים של עזיבה,
והאחר חיים של הישארות.
הסוס פונה אל מקום שטרם הגיע,
והשור שומר על המקום שכבר ניתן.
אבל
הכפר אינו יכול לחיות מעזיבה בלבד,
וגם מהישארות בלבד החיים אינם נמשכים.
מישהו צריך לצאת לים,
ומישהו צריך לשמור על האדמה שאליה חוזרים.
הסוס הולך אל האפשרות,
והשור מופקד על ההמשכיות.

שמש אחת זורחת בשווה על שניהם,
וסירה קטנה
נעה לכיוון שאליו הסוס מביט.
השור, בראש מורכן,
שומר על האדמה שהסירה תשוב ותגיע אליה.
החיים
אינם בחירה בין עזיבה
להישארות.
צריך שיהיה מי שנשאר כדי שאפשר יהיה לעזוב,
וצריך שיהיה מי ששומר על המקום כדי שאפשר יהיה לחזור.