חזיון

על פני כל התמונה
מתפתל אור יבש.
כמו גלים,
כמו שדה,
הכול רכסים צהובים.
ב מ ר כז
סוס אחד ואדם אחד,
שזורים לגוש שחור,
אוחזים זה בזה.
מעליהם תלויה שמש יבשה.
תחת האור הזה
מ ה ש ח י כ ה ז מ ן רב
מאבד את תנועתו.
ה א ד ם והס וס
קופאים והולכים ,שעונים זה על זה.
אינם יכולים לעזוב,
אינם יכולים להרפות,
ובסוף נעשים לגוש אבן אחד.
ז ה ו ח י ז י ו ן ש ל לב
ש ג ם כ ש ה י ה ל אב ן
לא חדל מהמתנתו.