הצליל הגבוה

עץ אחד
מזקיף את גופו הארוך
אל השמים.
זה אינו עץ שגדל ישר.
זה עץ שעמד זמן רב ברוח,
התכופף ושוב התכופף.
מקצה הגוף הכפוף
ממריאות שתי ציפורים.
כדי לא לשקוע בשדה,
כדי לא להיבלע ברוח,
הן קוראות בצליל הגבוה ביותר.
שהן חיות,
שהן כאן,
עד שקולן
יגיע לקצה השמים.
צליל גבוה
הוא קול הדוחף את קיומו מעלה
כדי שבסופו של דבר
לא ייעלם.
גם כשהגוף נטוע באדמה
ונשאר במקום הגלות,
הקול יכול לעזוב את הגוף
ולעלות
עד קצה השמים הריקים.
משק הכנפיים הזה
אינו נפרד מן העץ.
צליל אחד שהגוף הכפוף
נשא בתוכו כל חייו
קיבל סוף־סוף כנפיים.