Artwork text
עץ אח ד
מותח את גופו
אל השמים.
אין זה עץ שגדל ישר.
ז ה ו ע ץ ש ע מ ד ב ר ו ח ז מ ן רב
ונכפף ונכפף שוב.
מ ק צ ה ג ו פ ו ה כ פ וף
ממריאות שתי ציפורים.
כדי לא לשקוע בשדה,
כדי שהרוח לא תבלע את קולן,
הן קוראות בצליל הגבוה ביותר.
שהן חיות,
שה ן כ א ן —
שה ק ו ל י ג י ע
עד קצה השמים.
ה צ ל י ל ה גב ו ה
הוא קול הדוחף מעלה את הקיום
כדי לא להיעלם עד הסוף.
גם כשהגוף נטוע באדמה,
נשאר בארץ הגלות,
הקול יכול לעזוב את הגוף
ולעלות עד המקום
שבו השמש הריקה.
מ ש ק ה כ נ פ י י ם הה ו א
אינו נפרד מן העץ.
ז ה ו צ ל י ל א ח ד ש ה ג וף ה כ פ וף
נשא בתוכו כל החיים —
והנה קיבל כנפיים.
Key context
ביון שי־ג׳י היה צייר קוריאני מודרני ועכשווי, שראה ב־Fūdo של ג׳ג׳ו לא רק רקע אלא תנאי לקיום. בדידות, המתנה, רוח וצבע העשב היבש יוצרים באמנותו מודרניזם קוריאני גלוקלי, המושרש במקום ופתוח לעולם.
