הים הוא דמעת ההניו

הים הכחול
הוא ים הנעורים.
אבל ים שהחזיק מעמד זמן רב
דוהה לצהוב.
מתייבש בשמש,
נשחק ברוח,
נושא גם את עצב האדם,
עד שהים
נעשה לצבע הזה.
צבע שקיבל בכי זמן רב
ולבסוף התייבש.
הים מתנודד,
והצוללת מכנסת את גופה.
הם אינם נפרדים.
איש אינו רואה
את הדמעות שנשפכו במים.
הים רק נעשה
לצבען במקומן.
הים
הוא דמעותיה של הצוללת.
גם היום הים הזה
מחבק את האי.