הים הוא דמעת ההניו

במבט חטוף
זאת רק תמונה צהבהבה.
קו אופק אחד,
כמה קווים שחורים.
אבל כשמביטים זמן רב, זה אחרת.
במרכז
שוכבת צוללת בכבדות, פניה מטה.
גופה
מתגלה לאט.
הרחק משמאל
סירה קטנה
תלויה כנקודה על קו האופק.
במבט מהיר לא רואים.
צריך להביט זמן רב
כדי לראות מה הים הזיל.
הצבע הדהוי
אינו ריק.
עצב שלא יכול להיאמר
נספג בו.
להביט זמן רב
פירושו למצוא בכי ממושך
בתוך הצבע הדהוי.
כך גם האדם.
במבט מהיר חולפים על פניו,
ורק כשמביטים זמן רב
רואים את הבכי שבתוכו.