Artwork text
פנים צעירות צפות לפני רקע אפלולי.
שיער מסורק לאחור ,חליפה שחורה ,עניבה נוטה מעט.
העיניים אינן מביטות קדימה .הן רואות דבר־מה ,ובה בעת פונות אל מקום רחוק שאינו כאן.
בעיניים האלה יש יחד חלום שעוד לא נאמר ועצב של ימים צעירים.
השפתיים סגורות היטב ,אבל בתוכן חבויות מילים רבות שעוד יש לציירן.
בארץ זרה הוא מתבונן בשקט בפניו שלו.
בין המקום שעזב למקום שעוד לא הגיע אליו ,הוא מעמיד את עצמו במכחול.
מה שצייר אינו מראהו של גיל צעיר.
אלה הפנים הראשונות של קיומו ,שהושלך לבדו אל תוך העולם.
הגעגוע כבר החל — במבט המוסט הזה.
Key context
ביון שי־ג׳י היה צייר קוריאני מודרני ועכשווי, שראה ב־Fūdo של ג׳ג׳ו לא רק רקע אלא תנאי לקיום. בדידות, המתנה, רוח וצבע העשב היבש יוצרים באמנותו מודרניזם קוריאני גלוקלי, המושרש במקום ופתוח לעולם.
ציירג׳ג׳ויפןסיאולביווון (הגן הסודי של צ׳אנגדוקגונג)העת החדשההתקופה העכשוויתאמנותאמנות חזותית