Artwork text
גבוה בשמים תלויה שמש אחת .הרחק בים — סירה אחת .במרכז — אי סלע שלא זז זה
זמן רב .על מדרונו עומד סוס אחד לבדו.
למטה שני בתים .בית אחד סגר את דלתו ונושא בתוכו את הימים שעברו .הבית האחר ריק
מבפנים ומחכה למי שעוד לא בא.
גדר האבנים המקיפה את שני הבתים נמשכת ונפרדת ,נדמית חוסמת — ושוב פותחת דרך.
ביניהם בא זקן אחד ,נשען על מקלו.
השמש תלויה ,הסלע נשאר ,הסוס מחכה ,והבית ריק.
רק הזקן הולך.
איזה בית נכון — איש אינו אומר .גם מאחורי הדלת הסגורה יש חיים ,וגם בחדר הריק
הפתוח יש זמן שעדיין לא נפתח לחיים.
הזקן עומד לפני פרשת הדרכים .אבל הדרך לא הייתה דרך מראשיתה.
ברגע שהוא מטה את גופו לצד אחד ,נולד קו של דרך ,ובית ריק אחד נעשה סוף סוף למשכנו.
החיים אינם מציאת תשובה נתונה .אולי הם בחירת מקום ריק אחד בין שני בתים —
ומילויו ,לאט ,בחומו שלו.
Key context
ביון שי־ג׳י היה צייר קוריאני מודרני ועכשווי, שראה ב־Fūdo של ג׳ג׳ו לא רק רקע אלא תנאי לקיום. בדידות, המתנה, רוח וצבע העשב היבש יוצרים באמנותו מודרניזם קוריאני גלוקלי, המושרש במקום ופתוח לעולם.