כפר על שפת הים

השמש תלויה מעל הים,
וסירה קטנה חוצה את קו האופק.
על הכף מימין רובץ נמוך בית קש אחד ושומר על מקומו עם גדר האבנים.
למטה ,על שפת המים ,עומד אדם ובידו חכה.
הסירה מפליגה הרחק,
הבית נשאר על האדמה,
והאדם ביניהם מביט אל הים.
כפר דייגים אינו רק מקום שבתים נאספו בו.
הסירה העוזבת והבית הנשאר,
ה ח י י ם ה נ ק נ י ם ב י ם וה ח י י ם ה מ ח כ י ם ע ל ה א ד מה —
נמשכים בו זה אל זה בתוך פודו אחד.
מישהו יוצא אל הים,
ומישהו שומר על מקום השיבה.
בין השניים חי הכפר את יומו.