כפר על שפת הים

השמש מעל הים, וסירה קטנה חוצה את קו האופק.
על הכף מימין רובץ בית נמוך בעל גג קש ושומר על מקומו עם גדר האבנים. למטה, על שפת המים, עומד אדם ובידו חכה.
הסירה יוצאת למרחק, הבית נשאר על האדמה, והאדם מביט בים מביניהם.
כפר חוף אינו רק מקום שבו מקובצים בתים.
זה המקום שבו הסירה העוזבת והבית הנשאר, החיים שמוצאים בים והחיים שמחכים ביבשה, מתחברים בתוך אותה סביבה מקומית.
מישהו יוצא לים ומישהו שומר על המקום לחזור אליו.
בין השניים הכפר חי את יומו.