היצירה האחרונה

הוא עלה אל הסירה.
הוא הולך אל אִיאוֹדוֹ.
אל המקום שאין ממנו חזרה.
את הדברים שצייר כל חייו
הסיר אחד אחד.
הסיר את הרוח,
הסיר את הגלים,
הסיר אפילו את החתימה.

כי מי שהיה אמור לכתוב את השם
כבר לא היה שם.
במקום שבו הכול הוסר,
הותיר רק סוס אחד.
בקַו עמום,
בגוף שצורתו כמו עומדת להתפוגג,
הסוס אינו עוזב.
בזמן שאדונו הולך אל אִיאוֹדוֹ,
הוא נשאר על האדמה הזאת,
בקצה שדה העשב היבש,
ומביט בגבו.
אבל הסוס
אינו בוכה.
מי שהלכו זמן רב יחד
יודעים גם כשהם מתרחקים.
זו אינה פרידה,
אלא הדרך של מי שהולך ראשון.
לאחר שהגלה את גלותו,
והניח אפילו את הברכה,
הוא הולך אל אִיאוֹדוֹ.
בלי חתימה.
מותיר רק סוס אחד
על האדמה הזאת.