היצירה האחרונה

הוא עלה לסירה.
הוא הולך לאיודו.
לכיוון שממנו אין חוזרים.
את הדברים שצייר כל חייו
החסיר אחד אחד.
החסיר את הרוח,
החסיר את הגלים,
ואפילו את החתימה.

מפני שהוא, שהיה כותב את השם,
כבר לא היה שם.
במקום שממנו החסיר הכול
השאיר רק סוס אחד.
בקו מעומעם,
בגוף שצורתו כמו עומדת להתפרק,
הסוס אינו עוזב.
בזמן שאדונו הולך לאיודו,
הוא נשאר באדמה הזאת,
בקצה שדה העשב היבש,
ומביט בו מאחור.
אבל הסוס
אינו בוכה.
מי שהלכו יחד זמן רב
יודעים גם ממרחק.
שזאת אינה פרידה,
אלא דרך שאחד יוצא אליה ראשון.
מסיים את הגלות,
מניח אפילו את הברכה,
והולך לאיודו.
בלי חתימה.
רק סוס אחד
משאיר באדמה הזאת.