איי האחים

התמונה פרושה לרוחב.
כולה בגוון אדמה דהוי.
קו אופק אחד
חוצה את העולם בשקט.
משמאל סלע גדול,
והרחק מימין עוד גוש סלע.
אנשים קראו לשני הסלעים האלה
אחים.
אחים שאינם יכולים להתקרב,
אינם יכולים לאחוז ידיים,
וכל חייהם רגליהם באותם מים
והם מביטים זה בזה.
אל תקראו לזה רקע.
הסלע אינו נסוג לאחור.
הוא בא לפני האדם
וניצב מול העיניים.
אין זה רקע.
זה תנאי.
מול הצבע הזה,
הרוח הזאת,
הסלע הזה,
האדם נעשה אדם.
העולם כבר נמצא שם,
ומולו האדם
לומד להכיר את עצמו.
משני הסלעים האלה לומדים
איך לעמוד באותו ים
גם כשאי אפשר להגיע זה אל זה.