Artwork text
הקידה הולכת אל השמים ואל הים,
והעיניים שבות והולכות אל הסירה הרחוקה.
התפילה — לאל ,והלב — לסירה.
בתוך אדם אחד נפרדות שתי דרכים.
הסירה הקטנה ההיא היא מעשהו של אדם החוצה גבול,
והסלע הזה הוא המקום שבו מבקשים את שלומו.
בין ים בלי סוף לאדמה בודדה,
תפילה אחת קושרת את מי שהלך ואת מי שנשאר.
Key context
ביון שי־ג׳י היה צייר קוריאני מודרני ועכשווי, שראה ב־Fūdo של ג׳ג׳ו לא רק רקע אלא תנאי לקיום. בדידות, המתנה, רוח וצבע העשב היבש יוצרים באמנותו מודרניזם קוריאני גלוקלי, המושרש במקום ופתוח לעולם.
ציירג׳ג׳ויפןסיאולביווון (הגן הסודי של צ׳אנגדוקגונג)העת החדשההתקופה העכשוויתאמנותאמנות חזותית