איאודו

השחור בלע את התמונה.
בלי שמים ובלי אדמה,
העולם כולו סוער.
העץ מיטלטל עם שורשיו,
והסוס השפיל את ראשו.
מפני שכבר אין סירה
להביט בה.

בלב השחור הזה
בית אחד
רובץ נמוך ומחזיק מעמד.
זאת
איודו החשוכה ביותר.
לפני שהסירה הריקה חוזרת,
לפני שהעורב בוכה,
זה הלילה שבו
הסערה בשיאה
לוקחת את האיש.
ובלילה הזה,
בחדר כלשהו ביבשה,
מישהו מחכה לו
ועדיין אינו יודע דבר.