הים בסערה

הרוח
הטתה עץ שלם.
הענפים והעלים
כולם נמשכו לצד אחד.
עשבי הבר
נשכבים כפסים לבנים.
אף צמח אינו מתנגד,
כולם לאותו צד.

סוס אחד
וזקן אחד
עומדים קרובים זה לזה.
חומו של הסוס עובר אל האדם,
וידו של האדם מונחת על צוואר הסוס.
בית בעל גג קש
מנמיך את גופו בתוך גדר האבנים.
לשכב
אין פירושו להפסיד.
כך מוסרים את הגוף לרוח.
העשב נשכב
והעץ מתכופף.
הזקן, לצד הסוס,
משאיר עד הסוף את רגליו על האדמה.
כשהרוח שוככת,
העשב קם שוב.
כל צמח, בלי יוצא מן הכלל,
בדיוק במקום שבו שכב.
להחזיק מעמד
אין פירושו לא ליפול,
אלא להשאיר באדמה
את הכוח לקום שוב.