Artwork text
הזמן שבו כל דבר החזיק מעמד במקומו ,בדרכו שלו ,נערם ונעשה לצורתו של כל אחד.
שהר סנבנגסאן עגול,
ושגבו של הזקן כפוף — זה מפני שהחזיקו מעמד זמן רב.
כך גם צווארו המורכן של הסוס ,בית הקש הרובץ נמוך ,וגדר האבנים שאבניה נשענות זו
על זו.
ככל שדבר מחזיק מעמד — כך נוצרת לו צורה.
הצורה אינה המראה החיצוני.
היא הדרך שבה קיום אחד חי זמן רב ,בעודו מקבל את העולם שנשב עליו.
הצורה היא חותם הזמן שהחזיק מעמד.
Key context
ביון שי־ג׳י היה צייר קוריאני מודרני ועכשווי, שראה ב־Fūdo של ג׳ג׳ו לא רק רקע אלא תנאי לקיום. בדידות, המתנה, רוח וצבע העשב היבש יוצרים באמנותו מודרניזם קוריאני גלוקלי, המושרש במקום ופתוח לעולם.
ציירג׳ג׳ויפןסיאולביווון (הגן הסודי של צ׳אנגדוקגונג)העת החדשההתקופה העכשוויתאמנותאמנות חזותית