שקיעה בהתבוננות

הוא אינו מביט בים, בשמש או בסוס שלצדו.
הוא שקוע עמוק בעולם שבידיו.
רחב ככל שיהיה העולם, די לו בכמה מטרים רבועים מתחת לעץ. איש אינו קורא לו, והוא יכול לשהות שם בשלמות.
הסוס עושה את שלו, הסירה את שלה והשמש את שלה. הם אינם נוגעים זה בזה, ולכן אינם מפריעים זה לזה.
השלווה הייתה אור ששקע בשקט בפיסת מקום שאין בה איש, לאחר ההתרחקות, ההתרוקנות והנסיגה.
גם כשהשמש נוטה, הוא אינו קם.
כאילו לא אכפת לו שהעולם ישכח אותו.
המקום שנשכח היה בעיניו המקום המואר ביותר.