Artwork text
הוא אינו מביט בים ,לא בשמש ,לא בסוס שלצדו.
הוא שקוע עמוק בעולם שבתוך ידיו.
יהא העולם רחב ככל שיהיה — לו די בפיסת אדמה אחת תחת העץ.
איש אינו קורא לו ,ולכן הוא יכול לשהות שם בשלמות.
הסוס עושה את שלו ,הסירה את שלה ,והשמש את שלה.
הם אינם נוגעים זה בזה ,ולכן אינם מטרידים זה את זה.
השלווה הייתה האור היורד בשקט על פיסת אדמה שאין בה איש —
בקצה של התרחקות ,של התרוקנות ,של נסיגה.
גם כשהשמש נוטה ,הוא אינו קם.
כאילו מותר לעולם לשכוח אותו.
Key context
ביון שי־ג׳י היה צייר קוריאני מודרני ועכשווי, שראה ב־Fūdo של ג׳ג׳ו לא רק רקע אלא תנאי לקיום. בדידות, המתנה, רוח וצבע העשב היבש יוצרים באמנותו מודרניזם קוריאני גלוקלי, המושרש במקום ופתוח לעולם.
ציירג׳ג׳ויפןסיאולביווון (הגן הסודי של צ׳אנגדוקגונג)העת החדשההתקופה העכשוויתאמנותאמנות חזותית