עורבים על חומת האבן

ע ל ג ד ר ה אב נ י ם
נאספו עורבים.
ו ג ל ה אב נ י ם ש ל פ נ י ה ם —
אם מביטים בו בשקט,
נדמה כאנשים היושבים רכונים.
כתף אל כתף,
ראש מורכן,
מכונסים לגוש אחד.
ה ר ח ק ב ים
צפה סירה אחת.
הציפורים יכולות לעוף,
אב ל ה א נ ש י ם ש ה י ו ל אב ן
אינם יכולים לעזוב את המקום.
ה א ם ח י כ ו כ ל כ ך ה רב ה
עד שנעשה האדם אבן?
האם הנשארים ,שחיכו לאחד שעזב,
נ שע נ ו ז ה ע ל ז ה
וקפאו כקבר אחד?
הסירה רחוקה,
וההמתנה נשארת על היבשה.
גל האבנים אינו אבן מתה.
הוא דמותם של אנשים שאיבדו את מילותיהם
בחכותם למי שאינו שב.