ים סוער, שמיים רטובים

הים מתרומם.

מול גורלה של סירה קטנה אחת,
השמים אוצרים בכי
ומביטים מטה.
האדם בבית
מתכנס, אינו מסוגל לשאת את המראה,
והסוס שעל הכף
אינו יכול להסיר את עיניו
מן הסירה הנודדת.
הדברים הגדולים בעולם
עוצרים את נשימתם,
חסרי אונים
מול דבר קטן אחד.
בכוחו
הים יכול לבלוע את הסירה.
אבל בלב,
מול הסירה האחת הזאת הוא חסר אונים,
והשמים בוכים.
מול יצור קטן אחד,
הים, השמים והאדמה
אינם יכולים לעשות דבר.
מול הרוח, העולם כולו
עוצר לרגע
את נשימתו.
בכל לב
יש סירה אחת
שאי אפשר להסיר ממנה את העיניים.