הקבצן

שדה בצבע עשב יבש.
מקום שהרוח חלפה בו שנים רבות.
אדם עומד שם.
בגדו ארוך ורגליו יחפות.
הוא הלך ועצר.
הרוח קראה לו קבצן.
אבל הוא
לא בא לקבץ נדבות.

הוא אדם שעבר
דרך רוח ועננים.
אין לו דבר.
אין לו גם מה לאבד.
לכן הוא קל.
איש של רוח ועננים.
עומד בשדה הריק,
הוא עדיין מביט לאי־שם.
עיניו של מי שאין לו דבר
רואות רחוק מכול.