Artwork text
אניונג — זו מילה מוזרה.
אומרים אותה למי שהולך,
ואומרים אותה למי ששב.
לכן במילה האחת הזאת
שוכנות יחד הפרידה והשיבה.
הלב האומר לך לשלום,
והלב המבקש שתשוב בשלום.
ה א ד ם ו הע ץ
אוחזים את שני הלבבות ביד אחת
ומנופפים אל הצד שבו נעלמת הסירה.
אניונג.
לא לאחוז,
ובכל זאת לא לשכוח,
ע ד ה ס וף —
הברכה הקצרה מכול.
את הרגע הדחוף של ניפוף היד
תפס הצייר במכחול דחוף.
כ א י ל ו ח י יב י ם ל א ח ו ז ב ר ג ע ה פ ר י ד ה
בטרם יחלוף.
מהירות העשב הנשכב ברוח
ומהירות המכחול על הנייר
נעשות אחת.
Key context
ביון שי־ג׳י היה צייר קוריאני מודרני ועכשווי, שראה ב־Fūdo של ג׳ג׳ו לא רק רקע אלא תנאי לקיום. בדידות, המתנה, רוח וצבע העשב היבש יוצרים באמנותו מודרניזם קוריאני גלוקלי, המושרש במקום ופתוח לעולם.
ציירג׳ג׳ויפןסיאולביווון (הגן הסודי של צ׳אנגדוקגונג)העת החדשההתקופה העכשוויתאמנותאמנות חזותית
