Artwork text
ים בצבע העשב היבש נוטה על פני כל התמונה.
הרחק משמאל מתנדנדת סירת עץ קטנה כנקודה.
אבל לא רק הסירה מתנדנדת.
גם הגלים השחורים מתנדנדים ,גם בית הקש שעל הגבעה,
גם לב הסוס והאדם מיטלטל בתוך אותה הרוח.
הסירה בים ,והאדם והסוס על היבשה.
הם במקומות שונים ,אבל בתוך חרדה אחת.
האדם אינו יכול לאחוז בסירה,
והסוס אינו יכול לעצור את הטלטלה.
רק בית הקש משפיל את גופו,
הסוס עומד ליד האדם,
והאדם מביט אל הים עד הסוף.
להחזיק מעמד אין פירושו לא להיטלטל.
פירושו לשאת בתוך לבך את טלטלתו של מי שרחוק,
ולא להסיר את המבט עד הסוף.
סירת העץ המתנדנדת היא סירה קטנה על הים,
והיא חיים שלמים המיטלטלים בתוך אדם.
העולם רחב והסירה קטנה.
אבל בגלל היש הקטן האחד הזה,
כל אשר על היבשה עוצר את נשימתו בשקט.
Key context
ביון שי־ג׳י היה צייר קוריאני מודרני ועכשווי, שראה ב־Fūdo של ג׳ג׳ו לא רק רקע אלא תנאי לקיום. בדידות, המתנה, רוח וצבע העשב היבש יוצרים באמנותו מודרניזם קוריאני גלוקלי, המושרש במקום ופתוח לעולם.