מחול פראי

בית בעל גג קש יושב נמוך בלב השדה.
העץ נוטה לצד אחד, ולהקת עורבים חגה וממלאת את השמים. אדם על מרפסת העץ, וסוס בחצר.
נדמה שכל אחד בנפרד, אבל כולם באותה רוח.
הרוח אינה נראית. אבל הבית, העץ והציפורים כבר מכירים את כיוונה.
טבע המקום הוא הדרך שבה כוח בלתי נראה מאפשר לעולם שלם לחיות יחד.
לחיות בנפרד, ובכל זאת לספוג את אותה הרוח. זה פירושם של חיים בתוך אותה סביבה מקומית.